היום הוציאה משטרת ישראל את סיכום הליך התחקור של המשטרה לפיגוע בתל אביב בו במשך שבוע שלם עצרה המדינה את נשימתה סביב המצוד על המחבל שאותר בסוף בכפרו.

כזכור בתאריך 01.01.2016, בשעה 14:38, דווח למוקד 100 מחוז ת"א על ירי ברחוב דיזנגוף. כוחות משטרה הוזנקו לזירה, לרבות יחידות מיוחדות. הרוצח נשאת מלחם מערערה, שכאזרח ישראלי שעבד באזור, הכיר היטב את הזירה נמלט מהזירה לאחר מספר שניות של ירי, כמה עשרות מטרים מהזירה, שינה לבוש, נטמע באוכלוסייה וניסה לעזוב את השטח במונית כאזרח תמים.

כתוצאה מהירי במועדון הסמטא – נרצחו שמעון רואימי ז"ל ואלון בקל ז"ל ונפצעו תשעה נוספים (2 קשה, 7 קל-בינוני, 4 נפגעי חרדה).

לאחר שנהג המונית מטאוע אל קירנאוי ז"ל, חשד בנושא, ירה בו המחבל למוות, השליך את גופתו בסמוך למלון מנדרין, המשיך עם המונית לדרך נמיר, שם נטש אותה ונסע באוטובוסים בחזרה לואדי עארה. באזור מגוריו, ניסה להסתייע במספר סייענים שנעצרו בהדרגה על ידי משטרת ישראל לחקירת שב"כ, עסק בתכנון פיגוע נוסף.

מעצר הסייענים, שהתבצע בהדרגה על ידי המשטרה, שיבש את תכניותיו וגרם לו להיות במנוסה תמידית. בסופו של דבר, נאלץ למצוא מקלט בדירה נטושה, לשם הגיע הימ"מ ביום שישי ה- 08.01.2016 – ובניסיון הבריחה שלו ממנה, תוך ירי על הכוחות, נורה ונהרג.

על פי הדו"ח ביום הפיגוע זוהתה בפעילות כלל מוקדי המשטרה עלייה של עשרות אחוזים בהשוואה לשגרה. במוקד 100 מחוז ת"א נרשמה ביום האירוע עליה של 40% בפניות הציבור למוקד (2199 שיחות), עליה של 32% במספר האירועים שדרשו טיפול (718) ועליה של 624%(!) בדיווחים על אדם חשוד.

הדיווח המפורסם אודות חשוד כמחבל שנסע באוטובוס וירד בהרצליה בדרכו לואדי עארה, התקבל במחוז חוף באמצעות המעסיק של עדות הראיה, למעלה מ- 5 שעות לאחר הפיגוע. הדיווח נכתב על ידי המוקדן כיאות והועבר כנדרש למוקד ת"א ומשם לצוות החקירה המיוחד שעסק בפיגוע, לטיפול הקמ"ן הרלוונטי.

המשטרה טוענת כי דיווח זה הגיע למוקד לאחר שהימ"מ וכוחות נוספים נשלחו זה מכבר לפעילות בוואדי ערה לצורך לכידת המחבל, על בסיס מידע אחר שהיה במערכת ולפיכך לא היה בדיווח כדי להשפיע על הפעילות המבצעית.

"עם זאת" נאמר בתחקיר, "הן לצרכים של תחקור פנימי (בדגש על תרחיש בו יעצר המחבל לצורך העמדה לדין) והן לצורך סגירת מעגל מול המדווח על ידי הגורם הרלוונטי (כחלק מאמון הציבור), התקשר באותו ערב קמ"ן ממחוז תל אביב למעסיק המדווח במטרה לשוחח עימו. השיחה שקוימה ממספר חסום לא נענתה על ידי המדווח. העובדה שהמעסיק זיהה כי יש לו שיחה שלא נענתה ממספר חסום גרמה לו לנסות ולהשיג את המשטרה שנית, מה שחולל סדרה של שיחות (שלו ושל המדווחות כל אחת בנפרד ממספר אחר ובזמן אחר ולשני מוקדים שונים…) לגורמים שלא מעורבים בחקירה ויצרו תחושה של המדווחים, כאילו המידע שהעבירו לא מטופל ולא הגיע ליעדו".

לאור ההבנה כי מדובר באירוע טרור, החקירה נוהלה בהובלת השב"כ, כשהמשטרה היא חלק מהליך החקירה על פי הכוונת השב"כ (פעילות חקירתית בשטח, מעבדת זיהוי, מיקוד סריקות על פי ממצאי החקירה, פעילות מבצעית נקודתית של היחידה המבצעית של שב"כ עם ימ"מ וכו')/ בסופו של יום, פעולות המשטרה והשב"כ מתחילת ועד לסגירת האירוע, הביאו לכך שהמחבל אותר ונוטרל בהצלחה, מבלי שהצליח לפגוע בקורבנות נוספים.

הדו"ח מודה כי במקרה זה, היה מדובר בשיתוף פעולה מורכב בין גורם חקירה שב"כי אחד, מול שני מחוזות משטרתיים (זאת לצד הממשקים הנוספים למשטרת ישראל בנושאי הזיהוי הפלילי וכמובן לימ"מ). לאור ריבוי הממשקים, דרכי הפעולה היו לעיתים מסורבלים ועירבו בכירים בצירי דיווח.

תחקור השלבים השונים של המבצע העלה כי נוצר חלון זמנים בין הערכת המצב הראשונית שקוימה בשטח, ובין הערכת המצב שקוימה בעירית תל אביב, בו ההנחיות לאוכלוסיה לא היו ברורות, מה שחייב מיד בתום הערכת המצב תדרוך כתבים בראשות מפקד מרחב ירקון.

הנושא האמור לעיל אותר כפער, למרות ההודעה שנמסרה עוד בשטח לתקשורת על ידי דוברות מחוז תל אביב, בעיקר לאור העובדה שבפרק זמן זה (מעל שעתיים), הנוכחות של המשטרה ברחובות תל אביב היתה בעלת נראות גבוהה ביותר וחייבה הבהרות לציבור.

שבוע המרדף התאפיין בלחץ ציבורי ותקשורתי משמעותי לקבלת מידע על התפתחות החקירה והמבצע ללכידת המחבל, במסגרתו עלתה לדיון ציבורי סוגיית פרסום תמונה עדכנית של הרוצח. ממצאי התחקיר מעלים כי:

התמונה הראשונה שהועלתה לרשת (שלא על ידי משטרת ישראל) היתה עד לסיום הטיפול (כולל לאחר החיפוש בביתו) התמונה העדכנית והמייצגת ביותר של המפגע.  הדילמה המשטרתית אם כן, נגעה אך ורק לשאלה האם לקחת בעלות "רשמית" על התמונה שכבר פורסמה אם לאו. הדילמה נגעה לעובדה כי בזירה הראשית ("הסמטא") ממצאי הזיהוי הפלילי העלו חשש באשר לזהות המחבל (חשד שמדובר באחיו! חשד שהיתה לו גם סבירות, בהתייחס להתנהגות המשפחה).

עד שלא הסתיימה בדיקת זירת מונית הנרצח, שאימתה חד משמעית את זהותו, לפרסום רשמי שגוי, היו עלולים להיות מחירים בתחומים שונים, שרצוי היה להימנע מהם. במקרה זה, היות והתמונה הטובה ביותר פורסמה זה מכבר, כך שלאי הפרסום לא היה מחיר מבצעי (ואכן התקבלו דיווחים על סמך התמונה), הוחלט שנכון להמתין לסיום בדיקות הזיהוי הפלילי עד פרסום התמונות האחרות (עדכניות ואיכותיות פחות) ובכך ליטול אחריות רשמית על הפרסום. בניגוד לפרסומים, לאורך הזמן שחלף (כ- 36 שעות), לא היתה שום מחלוקת בין הגורמים המקצועיים (שב"כ ומשטרת ישראל) באשר להתייחסות לדילמה זו.

המפכ"ל רוני אלשייך סיכם ואמר כי מדובר באירוע חריג, בו אזרח ישראלי מבצע פיגוע באזור המחיה המוכר לו היטב מעבודתו, תוך זמן קצר ביותר, משנה ביגוד וחוזר להתנהג כאזרח תמים, מה שמאפשר לו לנתק מגע מן השטח, ללא צורך בסייענים. הלחץ שהופעל על המפגע לכל אורך השבוע (עד שניתן היה ליירטו) באמצעות מעצר הסייענים וחקירתם ע"י שב"כ, סייע לשבש את תכנוניו לפיגועים נוספים. הוא חש נרדף ועסק בשרידות אישית, עד שיורט ללא שגרם לנפגעים נוספים. משטרת ישראל ראתה לנכון לאורך כל השבוע, להשקיע תשומות אבטחה לא מבוטלות בתל- אביב ובאזורים נוספים, כדי לצמצם סיכונים של פיגוע נוסף, אם וכאשר חלילה יכשל המרדף. לצד הלקחים הנקודתיים שהופקו, כדאי לשים לב לתופעה מטרידה של חיבור אוכלוסייה פלילית לטרור- באמצעות "גיוס עצמי" לדאע"ש ודומיו. נושא זה מעסיק מאד את משטרת ישראל והיא מקיימת שיח עמוק עם שב"כ, כדי לתת לו מענה נכון ובשת"פ. עם העמקת שירותי השיטור במגזר הערבי (מהלך שממתין להחלטות תקציביות), תהיה הזדמנות טובה לצמצם גם איום זה.